החלטה בתיק ע"ע 31794-01-14

1.      לפניי בקשה להארכת המועד ופטור מפיקדון להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו מיום 24.11.13 שניתן בתיק ס"ע 9847-09-10 על ידי מותב בראשות כב' השופטת דגית ויסמן ונציגי הציבור גב' ברכה זיגלמן ומר עודי שינטל. 

2.      הודעת הערעור והבקשה להארכת מועד להגשת הערעור הוגשו ביום 16.1.14. באותו יום בית הדין העביר את הבקשה לתגובת המשיבים וניתנה למבקש זכות תשובה. המשיבים הגישו את תגובתם לבקשה במועד, והמבקש לא השיב לתגובה על אף חלוף המועד.

כללי

3.      המבקש, הועסק כמנהל ייצור במפעל לייצור סלטים משך תקופה קצרה שהייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים. לימים המפעל נסגר והמבקש הגיש תביעה לשכר וזכויות נוספות הנובעות מעבודתו במפעל.  

4.      התביעה בבית הדין האזורי הוגשה כנגד ארבעה: החברה שניהלה את המפעל (המשיבה הפורמאלית 1), שני בעלי המניות שלה (המשיבה 1 והמשיבה הפורמאלית 2) ובן זוגה של המשיבה 1 (המשיב 2).

5.      כנגד המשיבים הפורמאליים ניתן פס"ד בהעדר הגנה על כל סכום התביעה. ובאשר למשיבים בית הדין האזורי דחה את כל תביעותיו של המבקש על כל רכיביהן וחייב אותו לשלם להם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח.

6.      מעיון במאגר המידע הממוחשב עולה כי פסק הדין הומצא לב"כ המבקש עוד ביום 1.12.13. מכאן, שהמועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 1.1.14 והבקשה להארכת מועד להגשת הערעור הוגשה באיחור של שבועיים.

7.      בבקשה להארכת מועד, טען המבקש כי יש להאריך לו את המועד להגשת הערעור שכן הינו אדם קשה יום שהשפה העברית אינה שגורה בפיו ובהינתן שבפסק הדין לא צוין המועד להגשת הערעור, הוא לא ביקש למצות את זכותו לערער במועד. 

8.      בנוסף, טען המבקש כי סיכויי הערעור גבוהים שכן לטענתו בית הדין שגה בקביעתו כי אין לחייב את המשיבים אישית בגין חובות המשיבה הפורמאלית 1.

9.      המשיבים התנגדו לבקשה בטענה כי המבקש לא הציג טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת הערעור. כמו כן, הפנו המשיבים את תשומת ליבו של בית הדין לכך כי המבקש היה מיוצג על ידי עורך דין בערכאה הדיונית כך שאינו יכול להסתתר מאחורי הטענה כי לא ידע את זכויותיו. 

10. עוד ציינו המשיבים, כי נגד המשיבים הפורמאליים ניתן פס"ד בהעדר הגנה על כל סכום התביעה, והמבקש לא הראה כל ניסיון לגבות את החוב הפסוק.

11. בנוסף, טענו המשיבים כי סיכויי הערעור קלושים. 

            הכרעה

12. המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 (להלן: " התקנות") אשר קובעת:

          "המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי:

"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

13. מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות? לעניין זה, נקבע:

"אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא" .